החלטה בתיק רע"ב 8784/13

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט, סגן הנשיא א' טל, כב' השופט א' סטולר, וכב' השופטת ר' לורך) מיום 12.12.2013 בעת"א 14120-11-13, בגדרו התקבלה עתירת היועץ המשפטי לממשלה ובוטלה החלטת ועדת השחרורים (להלן גם: הוועדה) מיום 4.11.2013, אשר הורתה על שחרור על-תנאי של המבקש.

1.        המבקש, יליד 1966, הינו אסיר המרצה עונש מאסר בן 12 שנים ושלושה חודשים, וכן 270 ימי מאסר חלף קנס כספי בשיעור של 150,000 ש"ח, בגין הרשעתו בביצוע עבירות מרובות של סחר בסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה, עבירות מרובות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית במסגרת ארגון פשיעה, וכפעיל בארגון פשיעה. אציין כי העונש שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי (פ"ח 1226/04) היה חמור יותר, אך בערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה הופחת עונשו ל-12 שנים ושלושה חודשים כאמור לעיל. מועד תקופת שני שליש מאסרו של האסיר, בניכוי מנהלי, חל ביום 3.5.2013. מועד שחרורו המלא של האסיר, בניכוי מנהלי, יחול ביום 3.6.2017.

           יצוין כי לחובת המבקש הרשעות קודמות, בגינן ריצה עונשי מאסר,בעבירות שונות וביניהן: נהיגה בזמן פסילה, החזקת נכס חשוד כגנוב, היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה, שימוש ברכב בלא רשות, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, ועבירות רבות של סחר בסמים.

2.        בהחלטתה מיום 1.5.2013 של ועדת השחרורים, נקבע כי טרם בשלה העת לדון בשחרורו של המבקש וכי עניינו ידון לגופו ביום 4.11.2013.

           לאחר הדיון ביום 4.11.2013 הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם על-תנאי של המבקש בהתבסס על תכנית שיקום שהציג. הוועדה קבעה כדלקמן:

"גם עברו הפלילי של האסיר מכביד ביותר והאסיר זכה בעבר לשחרור מוקדם פעמיים ולא ניצל הזדמנויות אלה.

אכן תחילה וראש יש לציין כי ההכרעה בתיק זה הינה קשה ביותר.

מחד, עומד לאסיר כרועץ עברו המכביד, העבירות החמורות שביצע והעובדה כי השתייך לדרג ביניים בארגון פשיעה מן הגדולים בישראל.

אילו היה עלינו לשקול את מסוכנתו של האסיר רק על סמך עברו, אין כל ספק כי אין האסיר זכאי לשחרור המוקדם.

בסיטואציה כזו, האסיר אינו עובר את דרישות הסף של סעיף 9 לחוק, על פיהן מצווים אנו לשקול את העבירות שבגינן נושא האסיר מאסר, את נסיבות ביצוען, את חומרתן, את היקפן ואת תוצאותיהן.

אם נוסיף לכך את ההשלכה שיש לעבר זה על סיכון העלול לנבוע משחרורו של האסיר, הרי על פני הדברים היה דין הבקשה להידחות.

מאידך, אנו דנים היום למעשה באדם ששהה כבר במאסר למעלה מ-9 שנים ואם אכן עבר האסיר דרך טיפולית משמעותית, ניתן לומר כי המדובר באדם השונה באופן משמעותי מן האסיר אשר נדון למאסר לפני 9 שנים.

תקופה כזו של מאסר, בגילו של האסיר, יכולה לשמש מפנה משמעותי לשינוי.

בעניין זה מקבלים אנו גם את דברי הסנגור... כי העובדה שאשתו של האסיר נדונה למאסר גם היא בשל עבירותיו היא כשלעצמה הבהירה לאסיר שהוא מצוי בתחתית הסולם מבחינת ערכיו, תפיסתו העצמית והנזקים שהוא גורם לסביבה ולעצמו.

התרשמנו כי אכן האסיר עשה דרך טיפולית משמעותית במהלך שהותו בבית הסוהר.

גורמי הטיפול מציינים כהליך משמעותי את שהותו של האסיר במשך שנה שלמה בפרויקט "הבשורה" אשר בכלא איילון שם השתתף בכל הפעילות הטיפולית ובנוסף הוא משמש כאסיר עבודה, תפקידו רציף וחיובי, משולב בסבב חופשות ללא חריג וכסיכום נקבע "התרשמות גורמי הטיפול מאסיר בעל כוחות אגו אשר מביע מוטיבציה לשינוי אורחות חייו ודפוסי התנהגותו ונראה כי מוכן להשקיע מאמצעים כדי להשיג את מטרותיו, כי הוא נמצא בקשר חם עם משפחתו הגרעינית ומשתדל להתרחק ממשפחתו המורחבת בשל מעורבותם בפלילים".

           עוד נקבע בהחלטה, כי לאור ההמלצה הטיפולית של הרשות לשיקום אסיר (להלן: רש"א) להשמתו של האסיר בהוסטל, לא קיימת מסוכנות של ממש בשחרורו של המבקש.

3.        כנגד החלטת ועדת השחרורים עתר היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בעתירה נטען, בין היתר, כי החלטת הוועדה הינה בלתי סבירה משום שהוועדה לא נתנה משקל ראוי לשיקולים הבאים: מסוכנות המבקש נוכח השתייכותו לדרג ביניים בארגון פשיעה; אי מענה בתוכנית השיקום, אשר מתמקדת בטיפול בהתמכרות בסמים, לפעילותו במסגרת ארגון הפשיעה; מגורי משפחתו הגרעינית ביפו, מקום מושבו של ארגון הפשיעה אליו משתייך המבקש; התנהגותו השלילית בכלא של המבקש והדחתו מטיפול גמילה קודם בשנת 2009; היותו של המבקש עבריין רדציביסט אשר חזר וביצע עבירות כל אימת ששוחרר סמוך מאד לשחרורו ממאסר, עבירות אשר עלו בדרגת חומרתן עם השנים, לאחר שזכה פעמיים בעבר לשחרור מוקדם והפר האמון של ועדת השחרורים. עוד נטען כי עונשי מאסר לא מרתיעים את המבקש, אשר זוכה פעם אחר פעם לשחרורים מוקדמים.

פסק דינו של בית משפט קמא